אודות

יותר מכל אני מורה דרך של סיפורים. אספתי אותם מפה ומשם. הרבה מסבתא שלי סימי שהייתה אשה יוצאת דופן לתקופתה שסיפרה לי סיפורים בעברית מתובלת בספניולית  והסיפורים שלה היו פשוט ללקק את האצבעות. בגיל 24 עבדתי 5 שנים כאיש מכירות למכונות צילום  במה שנקרא אז” הגדה המערבית” . ימי עברו מבוקר עד ערב ביריחו ובית לחם, בחברון ובשכם וכמובן בירושלים המזרחית אז גיליתי את הסיפורים הנפלאים של התרבות הערבית. יש לשכנינו הערבים חוש הומור מופלא וחבל שבלהט הסכסוך  רוב רובנו לא מכיר מקרוב את ג’וחא, אבו נוואס, את קרקוז וחג’יוואת שמככבים בסיפוריהם.

אני גם אוהב לחפש פינות קסומות. יש כאלה הרבה בארץ הזו. ומעניין-פינה קסומה זה עניין של גם של יום ושעה. הגגות מעל השוק בעיר העתיקה קסומים בבוקר כשהשוק מתחתייך נפתח והנערים מבשלים לסוחרים קפה של בוקר  . הגן של בית הארחה סנט אנדרוז מופלא עם בירה ביד בשקיעה בקיץ אבל גם עם שוקו חם בשיא בחורף מתוך הלובי שאירח לא פעם את לורנס איש ערב. המבנה הלא יאומן של אוגוסטה ויקטוריה שאירח את ויסטון צ’רציל בשנת 1927 מדהים בשלג ואת המרפסת הכי מדהימה בכל אגן הים התיכון  זו של הפסלת אילנה גור ביפו צריך לבקר דווקא בשעות אחר הצהריים המוקדמות כשכמעט רואים את קפריסין ורוח נהדרת נושבת מן הים. 

אני בוגר האוניברסיטה העברית ומתמחה בהיסטוריה ויחסים בינלאומיים. יש לי עניין מיוחד בתקופות המוסלמיות (המוקדמת והמאוחרת). הם שלטו הארץ הזו יותר מכל כובש אחר והותירו אחריהם הרבה. באדריכלות ,תרבות ואפילו במזון שאנו אוכלים.